כבר שנים שבימין טוענים שהאזרחים הערבים אינם נאמנים למדינה, ובכך מצדיקים את האפליה נגדם. ההתנהלות האחראית והסולידרית של הציבור הערבי מתחילת המלחמה, לעומת חוסר האחריות של ממשלת הימין, מוכיחה שההיפך הוא הנכון
בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, רבים בישראל החלו לחשוש שלצד החזית העזתית והצפונית תתלקח במהרה גם חזית פנימית בתוך ישראל, בקרב האזרחים הערבים. החשש הזה נבנה ותודלק על ידי לא אחר מאשר השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר. מרגע שמונה לתפקידו, לפני שנה, בן גביר הצהיר כי "שומר חומות 2 בפתח" – כלומר, אינתיפאדה פנימית בקרב האזרחים הערבים היא עניין של זמן – וגם קרא לצאת למבצע "חומת מגן 2 במזרח ירושלים". ניכר היה כי בן גביר לא חושש מתרחיש של התפרצות אלימה אלא ממש מקווה שיתממש, ואפילו מקדם אותו בצורה אקטיבית בהתנהלותו המופקרת כלפי הציבור הערבי. מיד לאחר השבת השחורה, חזר בן גביר על הצהרותיו הקודמות וקבע כי "שומר חומות 2 לדעתי בפתח". בהתבטאויותיו ובפעולותיו מאז פרוץ המלחמה, כמו מבצע חלוקת הנשק הבלתי מרוסן לאזרחים, הוא עשה הכל כדי להצית חזית נוספת.
מיד לאחר השבת השחורה, קבע בן גביר כי "שומר חומות 2 לדעתי בפתח". בהתבטאויותיו ובפעולותיו מאז פרוץ המלחמה, כמו מבצע חלוקת הנשק הבלתי מרוסן לאזרחים, הוא עשה הכל כדי להצית חזית נוספת.
אבל בן גביר לא היחיד והטענה להיותם של האזרחים הערבים בישראל גיס חמישי, תומכי טרור בפוטנציה ואשמים בבגידה כל עוד לא הוכח אחרת, איננה חדשה. אזרחי ישראל הערבים הם מיעוט מופלה במדינת ישראל, שהאפליה נגדו מתודלקת בהסתה ודה-לגיטימציה כלפי הייצוג הפוליטי שלו, ובסכסוך לאומי מתמשך בין ישראל לפלסטינים. בשנים האחרונות, דווקא על רקע תהליכי השתלבות של האזרחים הערבים, התחזק במקביל גם התיוג של הערבים על ידי הימין כגיס חמישי. הימין טוען כי ברגע האמת, בזמן עימות בין ישראל למדינות ערב או לפלסטינים, האזרחים הערבים מזדהים באופן אוטומטי עם האויב וממהרים לפנות נגד מדינת ישראל. כך, למשל, כאשר קואליציית בנט-לפיד הייתה הראשונה לשתף מפלגה ערבית עצמאית, רע"מ, חבריה כונו מיד "תומכי טרור" – כולל על ידי פרשנים ימניים בכלי תקשורת מרכזיים. החששות הללו התגברו בעקבות המהומות בין יהודים לערבים בישראל במאי 2021, במהלך אירועי מבצע "שומר החומות", שעוררו מתחים לאומיים ודתיים ותודלקו בידי הסתה בעברית ובערבית. פוליטיקאים בימין כמו איתמר בן גביר תפסו טרמפ על המתחים הללו כדי לקדם את הקריירה שלהם.מאז השביעי באוקטובר, בן-גביר ושותפיו עשו הכל כדי לייצר עימות בין יהודים וערבים בישראל ו״להוכיח״ שבשעת מלחמה, אזרחי ישראל יפעלו נגד המדינה. כרגיל, האזרחים הערבים הוכיחו אחרת – שהטוב המשותף במדינה חשוב להם יותר מאשר לשר לביטחון פנים שלה.
אלא שבניגוד לתוכניות של בן גביר ושל אחרים בממשלת נתניהו, נכון לעכשיו, שלושה חודשים מאז תחילת המלחמה, האזרחים הערבים לא חברו לחמאס ולא נהגו באלימות. במקום זאת, החברה הערבית נהגה עד כה באחריות, איפוק וריסון ראויים לציון. היא שותפה לכאב של החברה הישראלית כולה על טבח ה-7 באוקטובר, גם כאשר לאזרחים ערבים רבים בישראל יש קרובי משפחה ברצועת עזה.
החברה הערבית נהגה עד כה באחריות, איפוק וריסון ראויים לציון. היא שותפה לכאב של החברה הישראלית כולה על טבח ה-7 באוקטובר, גם כאשר לאזרחים ערבים רבים בישראל יש קרובי משפחה ברצועת עזה.
זה לא צירוף מקרים: הנהגת החברה הערבית, גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית והקהילתית, עושה מאמצים גדולים כדי למנוע מהרוחות להתלהט ולא מאפשרים לגורמים קיצוניים – ערביים ויהודים – לדרדר את המדינה לכאוס ואלימות.
כך, למשל, יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, גינה את חמאס מיד לאחר הטבח, קרא לשחרור כל החטופים, דיבר נחרצות נגד המאבק הפלסטיני האלים וקרא לארגוני הטרור להניח את נשקם. יו"ר מפלגת חד"ש, איימן עודה, גם הוא גינה את חמאס, כמו גם את הניסיון להצית חזית נוספת בתוך ישראל, וקרא לחברה הערבית לנהוג באיפוק.
בערים מעורבות קמו משמרי סולידריות, ברהט הוקם חמ"ל משותף לארגונים יהודיים וערביים, המספק חבילות מזון למשפחות בדרום, ומיד לאחר 7 באוקטובר הכריזה עיריית כפר קאסם כי תקלוט משפחות שפונו מעוטף עזה.
אסור לשכוח שהציבור הערבי עצמו חווה את האירועים הקשים כמו יתר אזרחי המדינה. אזרחים ערבים כמו יוסף אלזיאדנה ועאמר אבו סבילה, שניהם מהחברה הבדואית, פעלו בגבורה והצילו אזרחים במהלך מתקפת חמאס. אלזיאדנה, נהג מיניבוס, חירף את נפשו והציל 30 ממשתתפי מסיבת נובה, ואבו סבילה נרצח בשעה שניסה להציל אזרחים בשדרות. 19 אזרחים בדואים נרצחו ב-7 באוקטובר, ובין החטופים בעזה היו שישה אזרחים בדואים – מהם שוחררו שניים, האחים עאישה ובלאל זיאדנה.
אלה לא רק אנקדוטות. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך כחודש לאחר פרוץ המלחמה מצא כי רמת ההזדהות של האזרחים הערביים עם מדינת ישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים. סקר נוסף של מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, שפורסם בראשית דצמבר ובחן את עמדות הציבור הערבי, מצא כי 66% תומכים בהצטרפות של מפלגה ערבית לקואליציה לאחר הבחירות הבאות, ורוב המשיבים רואים בחיוב השתתפות של אזרחים ערבים במאמצי ההסברה של ישראל. הסקר מצא גם עלייה בחשיבותה של הזהות הישראלית עבור האזרחים הערבים. סקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 87% מהאזרחים הערבים תומכים בהשתתפות החברה הערבית במאמץ הסיוע האזרחי בתקופת המלחמה, וכי רוב הערבים סבורים שמעשי חמאס לא משקפים את החברה הערבית ואת האסלאם.
סקר שנערך כחודש לאחר פרוץ המלחמה מצא כי רמת ההזדהות של האזרחים הערביים עם המדינה נמצאת בשיא של כל הזמנים. סקר שפורסם בראשית דצמבר מצא כי 66% תומכים בהצטרפות של מפלגה ערבית לקואליציה לאחר הבחירות הבאות. בסקר אחר עלה כי 87% מהאזרחים הערבים תומכים בהשתתפות החברה הערבית במאמץ הסיוע האזרחי בתקופת המלחמה.
למרות הניסיונות לחרחר מלחמה פנימית, להצית זירה נוספת ולראות בערבים אויב מבפנים, ולמרות המתחים והרגישויות, החברה הערבית נוהגת מאז 7 באוקטובר באחריות ובסולידריות עם כלל החברה הישראלית, מזדהה עם הקולקטיב הישראלי וחשה שייכות אליו. ומזה בדיוק הפוליטיקאים בימין חוששים.
הניסיון להציג את הציבור הערבי כגיס חמישי ולהפוך אותו לכזה נועד לשרת מטרה פוליטית ברורה – להחליש את הייצוג הפוליטי של 17 אחוז מאזרחי המדינה כדי להבטיח את שלטון הימין, וכדי להצדיק את האפליה נגדם. מסיבה זו בדיוק אביגדור ליברמן הצהיר ב-2009 ש"בלי נאמנות אין אזרחות" ונתניהו הזהיר ב-2015 מפני המצביעים הערבים ש"נעים בכמויות" לקלפיות.
הניסיון להציג את הציבור הערבי כגיס חמישי ולהפוך אותו לכזה נועד לשרת מטרה פוליטית ברורה – להחליש את הייצוג הפוליטי של 17 אחוז מאזרחי המדינה כדי להבטיח את שלטון הימין, וכדי להצדיק את האפליה נגדם.
אזרחי ישראל הערבים חיים עם זהות מורכבת – מצד אחד הם חלק מהעם הפלסטיני ומזדהים עם סבלם של בני משפחותיהם ועמם בגדה המערבית וברצועת עזה; ומצד שני הם אזרחי מדינת ישראל, חיים לצד החברה היהודית וחשים מידה רבה של השתייכות למדינה. הזהות המורכבת הזאת לא תמיד קלה לעיכול עבור ישראלים יהודים. התמשכות הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני, הצורך להמשיך להיאבק בטרור ופעילותם של גורמים קיצוניים בחברה הערבית והיהודית – כל אלה מנציחים את המתחים הללו. ובכל זאת, החברה הערבית היא חלק ממדינת ישראל, וכל תקווה לעתיד טוב יותר עבור החברה והמערכת הפוליטית עוברת דרך העמקת השותפות בין הציבור היהודי הליברלי לאזרחים הערבים. ניסיון הימין להשתמש בטבח 7 באוקטובר כדי לתקוע טריז בין יהודים לערבים – נכשל.
