קונספציה #5 "יש מספיק צבא לכולם"

ההתנחלויות גוזלות מצה"ל את רוב כוח האדם שלו ומונעות ממנו לשמור על גזרות אחרות ולהתאמן כראוי למלחמה. ישראל צריכה לבחור: התנחלויות או ביטחון. ב-7 באוקטובר התברר מחיר הבחירה בהתנחלויות

ספטמבר 2013

ממשלת נתניהו מפסיקה להציב חיילים באבטחת יישובים בגבול הצפון, רצועת עזה ומצרים.

יוני 2014

על רקע קיצוצים, הממשלה מפטרת חצי מהרבש"צים בעוטף עזה.

יוני 2016

בכיר במשרד הביטחון: "אנו מוגבלים ביכולתנו להתאמן ולשפר את הכשירות, מכיוון שחלק ניכר מסדר הכוחות של צה״ל מושקע ביהודה ושומרון".

דצמבר 2021

הושלמה הקמת הגדר החשמלית סביב רצועת עזה באורך של כ-65 ק"מ ובעלות של כשלושה מיליארד וחצי שקלים.

דצמבר 2021

צה"ל אוסף את הנשקים מיישובי עוטף עזה. ביישובים שמרוחקים ארבעה עד שבעה קילומטרים מהגדר נלקחו כלי הנשק מחברי כיתות הכוננות, והיישובים נותרו עם שני רובים בלבד.

7 באוקטובר 2023

החמאס במתקפת פתע על יישובי עוטף עזה. רוצח 1,400 תושבים וחוטף כ-250. באותו בוקר מוצבים בגבול עזה שני גדודים, בשעה שביהודה ושומרון מוצבים 32 גדודים

צה״ל הוא משאב מוגבל. לא ניתן לספק אינסוף חיילים, טנקים, מסוקים ואמצעי לחימה לכל יישוב בארץ. לכן, השימוש במשאבי צה"ל, ההחלטה איך ואיפה לפרוס את כוחותיו, משקפים סדר עדיפויות. בבוקר 7 באוקטובר, כאשר אלפי ישראלים נטבחו ללא הגנה בדרום הארץ, בגבול רצועת עזה הוצבו בפועל שני גדודים. באותו הזמן, בגזרת יהודה ושומרון הוצבו לא פחות מ-32.

בבוקר 7 באוקטובר, כאשר אלפי ישראלים נטבחו ללא הגנה בדרום הארץ, בגבול רצועת עזה הוצבו בפועל שני גדודים. באותו הזמן, בגזרת יהודה ושומרון הוצבו לא פחות מ-32 גדודים.

מדוע נדרשו פי 16 יותר גדודים להגנה בגזרה זו מאשר בגבול עזה? הימין המתנחלי בישראל הקים במשך עשרות שנים מפעל של התנחלות אזרחית בשטח עוין, שדורש משאבים ביטחוניים בלתי נגמרים על חשבון זירות אחרות. בניגוד לטענות בימין, הסיבה להקמת המפעל הזה ולמשאבים הביטחוניים העצומים שהוא דורש איננה, ומעולם לא הייתה, ביטחונית. הסיבות הן דתיות ואידאולוגיות: קידום ביאת המשיח, השתלטות על ארץ ישראל התנ"כית, דחיקת האוכלוסייה הפלסטינית ומניעת החזרת שטחים במסגרת הסכם. כפי שהסביר מנחם ראובן פליקס, מראשי "גוש אמונים" כבר ב-1979: ״ההתנחלות עצמה… איננה נובעת מטעמי ביטחון ומצרכים פיזיים אלא מכוח ייעוד, ומכוח שיבת ישראל לארצו".

כדי להשיג שליטה בשטח גדול ככל האפשר, הוקמו התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים במרחקים גדולים מאוד אלה מאלה בכל רחבי הגדה. המשמעות היא, כפי שקבע אלוף (מיל׳) משה קפלינסקי, לשעבר אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ״ל, ש״הנוכחות האזרחית הפזורה ברחבי הגדה אינה תורמת להגנה, מכבידה על כוחות הביטחון, שואבת חלק ניכר ממשאבי מערכת הביטחון, מוסיפה אינספור נקודות חיכוך ומאריכה את קווי ההגנה״. בהערכה שמרנית ביותר, קו ההפרדה בין ישראל לגדה ארוך פי חמישה לפחות מכפי שהיה נדרש ללא ההתנחלויות.

אלוף (מיל') משה קפלינסקי: ״הנוכחות האזרחית הפזורה ברחבי הגדה מכבידה על כוחות הביטחון, שואבת חלק ניכר ממשאבי מערכת הביטחון, מוסיפה אינספור נקודות חיכוך ומאריכה את קווי ההגנה״.

כחצי מיליון ישראלים חיים כיום בשטחי יהודה ושומרון – רובם בהתנחלויות ששוכנות ממערב לגדר ההפרדה ומוגנות על ידה, אך התנחלויות רבות וכמעט כל המאחזים נמצאים ממזרח לגדר, וחלק ניכר מהם – בלב אוכלוסייה פלסטינית עוינת. כדי להגן בלב שטח עוין על גני ילדים, בתי ספר, כבישים שמחברים את ההתנחלויות לישראל וחיי שגרה של עשרות אלפי בני אדם המייצרים חיכוך מתמיד עם הפלסטינים, נדרשת כמות אדירה של כוחות ומשאבים צבאיים. 

ביישוב היהודי בחברון, למשל, שנמצא בשליטת צה"ל, חיים בסך הכל כ-800 מתנחלים קבועים ועוד כ-250 תלמידי ישיבה. כדי להגן עליהם, בתוך אוכלוסייה של 33,000 פלסטינים, צה״ל מחזיק בעיר גדוד חי״ר שלם וכשתי פלוגות מג״ב. כ-600 אנשי ביטחון. על כל שני מתנחלים שומר יותר מחייל אחד. והנה עוד דוגמה. באוקטובר האחרון, יומיים בלבד לפני שבת השחורה, לא פחות משלושה גדודים ואמצעים רבים נוספים הוקצו למאמצי אבטח של תפילה המונית בקבר יוסף שבשכם.

באופן טבעי, ההשקעה הבטחונית האדירה הכרוכה בהגנה על אוכלוסיה אזרחית בלב שטח עוין באה על חשבון משימות אחרות. היקף הכוחות שצה״ל נדרש להחזיק בגדה המערבית עומד על יותר ממחצית – ולעתים אפילו כשני שלישים – מהכוח הלוחם של צה"ל. כלומר, כוח גדול יותר מזה שמוקדש להגנה על כל שאר הגזרות – לבנון, סוריה, רצועת עזה והערבה – גם יחד.

היקף הכוחות שצה״ל נדרש להחזיק בגדה המערבית עומד על יותר ממחצית – ולעתים אפילו כשני שלישים – מהכוח הלוחם של צה"ל. כלומר, כוח גדול יותר מזה שמוקדש להגנה על שאר הגזרות – לבנון, סוריה, רצועת עזה והערבה – גם יחד.  

וזו לא הבעיה היחידה. פרויקט ההתנחלויות לא רק מסיט משאבים ביטחוניים אדירים אל הגדה המערבית בגלל אידיאולוגיה משיחית, אלא גם פוגע בכשירות הצבא למלחמה בזירות אחרות. ליחידות שמעבירות את רוב זמנן במשימות שיטור בגדה אין מספיק זמן לאימונים לקראת תרחישי מלחמה. רק לאחרונה הסביר אלוף (מיל׳) יצחק בריק כי פעולות השיטור בגדה המערבית פוגעות במוכנות של צה״ל להילחם במספר זירות מורכבות. "בגלל הצורך שלנו להיות שוטרים בשטחים, הצבא הפסיק להתאמן ואיבד את הכשירות שלו", קבע בריק. "אין לנו מספיק צבא כדי לשטר גם בעזה וגם בשטחים, ועוד להגן על גבול לבנון. זה לא ילך".

אלוף (מיל') יצחק בריק: "בגלל הצורך שלנו להיות שוטרים בשטחים, הצבא הפסיק להתאמן ואיבד את הכשירות שלו. אין לנו מספיק צבא כדי לשטר גם בעזה וגם בשטחים, ועוד להגן על גבול לבנון. זה לא ילך".

ואם לא די בכך, טרור המתנחלים הופך את משימת האבטחה בגדה המערבית לקשה אף יותר, ואת המשאבים והסיכונים הכרוכים בה לגדולים בהרבה. ב-2021, למשל, התרחשו כ-450 אירועי אלימות – כולל הצתות, ירי חי ויידויי אבנים – כנגד פלסטינים בגדה. ב-2022 הנתון הזה הכפיל את עצמו, ועל-פי נתוני צה"ל, התרחשו כ-850 אירועים אלימים ברחבי הגדה המערבית – ממוצע של בין שניים לשלושה אירועים ביום. צה"ל נדרש להתמודד עם האירועים הללו, וגם עם ההשלכות שלהם בדמות הסלמה בטרור הפלסטיני.

למרות הנזק הביטחוני הכבד שההתנחלויות גרמו לישראל לאורך השנים, ושבא לידי ביטוי בצורה הברורה והכואבת ביותר בטבח ה-7 באוקטובר, הימין המתנחלי לא עשה חשבון נפש בעקבות המלחמה. להיפך – בשבוע הראשון של הלחימה, בשעה שצה"ל עושה הכל כדי להימנע ממלחמה בשתי חזיתות, התרחשו עשרות אירועי ירי חי מתועדים של מתנחלים לעבר כפרים ביהודה ושומרון. אפילו ראש השב״כ והרמטכ״ל התריעו בפני הקבינט כי אלימות המתנחלים מתסיסה את השטח, מקשה מאוד על הצבא ומאלצת אותו להסיט כוחות ליהודה ושומרון ולרתק כוחות על חשבון השירות הבוערות בצפון ובדרום.

בגלל שההתנחלויות דורשות כל כך הרבה, לדרום לא נשאר. אבל היום ברור יותר מתמיד – ישראל צריכה לבחור: או התנחלויות או ביטחון. המצב הנוכחי, שבו משאבי צה"ל מושקעים ברובם הגדול בהגנת המתנחלים, אינו גזירת גורל אלא החלטה פוליטית של ממשלות ישראל, בלחץ הימין המתנחלי. מדי יום ביומו וביתר שאת ב-7 באוקטובר, תוצאות הבחירה בהתנחלויות נראות היטב. האם ישראל תצליח לבחור בביטחון?