לוגו קרן ברל כצנלסון

קונספציה #9 מינוי מקורבים מחזק את המדינה

במשך שנים סיפרו לנו שריכוז כוח רב יותר בידי הממשלה הוא מה שחסר כדי שתמלא את תפקידה כראוי. בשבת השחורה התגלו עם חזק וחברה אזרחית אדירה – וממשלה בלתי כשירה לספק את צורכי השיקום של ישראל

יולי 2016

שרת התרבות מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט, מה נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?"

אוקטובר 2016

איילת שקד במאמרה "מסילות אל המשילות": "משילות טובה נמדדת קודם כל במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם. העם ונציגיו הם אלה שצריכים להביא לידי ביטוי את רצונו, הכרעתם צריכה להיות המילה האחרונה"

אוקטובר 2017

הממשלה מאשרת את "חוק הג'ובים" של איילת שקד ויריב לוין, שמאפשר למנות משנה למנכ"ל במשרדי ממשלה כמשרת אמון, ונותן לפוליטיקאים שליטה על ועדות האיתור לתפקידים בכירים

דצמבר 2018

נתניהו ושר הבט"פ, גלעד ארדן, מפסיקים את כהונת מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, על רקע חקירות נתניהו. במקומו לא ממונה מפכ"ל קבוע במשך שנתיים שלמות, ובמקום זאת מכהן ממלא מקום. בתקופה זו המשטרה נחלשת בצורה משמעותית

יולי 2019 

הקואליציה בוחרת במתניהו אנגלמן למבקר המדינה. עם בחירתו אנגלמן מכריז כי הביקורת היא "כלי בידי ההנהלה" וטוען ש"לא צריך להתערב בכל דבר", נמנע מביקורת בזמן אמת על הממשלה, מורה לעובדיו לשלב בדו"חות גם "אמירות חיוביות" וסוגר את האגף למאבק בשחיתות

דצמבר 2019 

מירי רגב: "נבחרנו כדי למשול, לא כדי להיות בובות של שלטון פקידים". ביוני 2023, חצי שנה לאחר שנפסל על ידי ועדת המינויים בשירות המדינה, ממנה רגב למנכ"ל משרד התחבורה את משה בן זקן, ראש המטה שלה לשעבר ומארגן הליכודיאדה

מרץ 2023 

40% מעובדי השירות הציבורי סבורים שהמדינה אינה מקדמת עובדים מתוך שיקולים מקצועיים. חמישית מהמשרות בתת איוש, 71 תפקידים בכירים מאוישים במינוי זמני או על ידי ממלא מקום, נרשמת ירידה של 30% במספר המועמדים למשרות

יוני 2023

השר דודי אמסלם מדיח את ראש היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים ואת יו"ר דואר ישראל, ומנסה להדיח את מנהלת רשות החברות הממשלתיות, על רקע עצמאות יתר ורצון של אמסלם למנות מקורבים. בראיון באוגוסט 2023 הוא אומר: "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר"

ספטמבר 2023

המשרד לביטחון לאומי קורס תחת השר בן גביר. בספטמבר מודיע מנכ"ל המשרד על התפטרותו מהתפקיד על רקע חילוקי דעות עם השר. בנובמבר מתפטרת סמנכ"לית במשרד על רקע "פגיעה במנהל התקין", וממלא מקום המנכ"ל מתפטר גם הוא בעקבות עתירה. בדצמבר מתפטר ראש האגף לכלי ירייה במשרד על רקע מדיניות חלוקת הנשק של בן גביר

אוקטובר 2023

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מסיימת את תפקידה. לראשונה מאז קום המדינה, שר המשפטים יריב לוין מסרב למנות נשיא קבוע במקומה, על רקע רצונו למנות נשיא מטעמו במקום הנשיא הצפוי, יצחק עמית

אוקטובר 2023

בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ופריצת המלחמה, משבר לאומי פורץ בישראל: כ-1,200 נרצחים ואלפים פצועים, מאות אלפי אזרחים מפונים מבתיהם ומאות אלפים מגויסים למילואים. משרדי הממשלה אינם מצליחים להתמודד עם המשבר, והתוצאה היא כאוס מוחלט

נובמבר 2023

מבקר המדינה אנגלמן: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף". ליאורה שמעוני, בכירה במשרד מבקר המדינה: "מהשטח עולה כשל גדול, מחדל גדול. יש אובדן אמון במשרדי הממשלה".

ב-7 באוקטובר נכנסה מדינת ישראל למשבר לאומי, אולי החמור בתולדותיה. בנוסף לטראומה הנוראה של טבח השבת השחורה, לעשרות החטופים בעזה וללחימה הקשה שמתנהלת – נאלצים אזרחי ישראל להתמודד עם בעיה נוספת וחמורה לא פחות: שירות ציבורי מרוסק ובעלי תפקידים שאמורים לנהל את המשבר אך לא מתאימים לתפקידם. במקום שיקום, ניצבת החברה הישראלית מאז שבעה באוקטובר מול משרדי ממשלה שהתפוגגו, שרים שהשתתקו ומערכות מקצועיות שקרסו. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מי שמונה במיוחד על ידי נתניהו כדי להימנע מביקורת על הממשלה ונמנע מחקירות שחיתות, קבע כי "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", וליאורה שמעוני, בכירה במשרד שאחראית על בדיקת הטיפול בעורף, אמרה כי "מהשטח עולה פעם אחר פעם כשל גדול, מחדל גדול. אנחנו רואים חוסר ארגון משמעותי ביותר, דברים שלא האמנו שיקרו. יש אובדן אמון במשרדי הממשלה שאתה מחכה שיגיעו ולא רואה אותם".

במקום שיקום, ניצבת החברה הישראלית מאז שבעה באוקטובר מול משרדי ממשלה שהתפוגגו, שרים שהשתתקו ומערכות מקצועיות שקרסו. 

ההשחתה של השירות הציבורי נולדה מתוך המהפכה במגזר הציבורי שמובילות ממשלות הימין בעשור האחרון, תחת השם המטעה "עקרון המשילות", במטרה להפוך את שירות הציבור ליותר פוליטי ופחות ניטרלי, בהתאם לרצון הדרג הנבחר – השרים וחברי הכנסת. "היכולת להוציא אל הפועל יעדים כפי שאלה הוגדרו היא תנאי הכרחי למשילות טובה, אך בשום אופן איננה תנאי מספיק", כתבה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד במאמרה "מסילות אל המשילות" מ-2016. "משילות טובה נמדדת קודם כול במידת האפשרות שבידי שרי הממשלה לקבוע את היעדים עצמם".

בשם גישה זו ניסו שקד, יריב לוין ואנשי ימין אחרים להוציא לפועל שורה של מהלכים שנגעו לאופן מינוי בעלי תפקידים בשירות הציבור ולמרחב הפעולה שלהם, כמו ביטול ועדות איתור והפיכת תפקידים בכירים במשרדי ממשלה – כדוגמת משנים למנכ"לים ויועצים משפטיים – למשרות אמון. כלומר, למינויים פוליטיים. גם אם רוב יוזמות החקיקה הללו נבלמו, בממשלה השתרשה נורמה של איוש תפקידי מפתח לפי קרבה לשר הממנה או נאמנות פוליטית. התוצאה הישירה הייתה העדפת מקורבים על פני אנשי מקצוע ומינוי אנשים חסרי כישורים מתאימים לתפקידים רגישים – על אחת כמה וכמה לשומרי סף.

ההשחתה של השירות הציבורי נולדה מתוך המהפכה במגזר הציבורי שמובילות ממשלות הימין בעשור האחרון, תחת השם המטעה "עקרון המשילות", במטרה להפוך את שירות הציבור ליותר פוליטי ופחות ניטרלי, בהתאם לרצון הדרג הנבחר – השרים וחברי הכנסת.

במקביל, כבר שנים שגורמים בימין מנהלים קמפיין דורסני נגד הדרג המקצועי ומציגים אותו כ״שלטון הפקידים״ וכ״דיפ סטייט". כל גורם ביקורת מוכפש כמי שפועל כנגד המדינה. ב-2019 קבע נפתלי בנט, אז שר בממשלת נתניהו, כי "כדי לנצח את חמאס, צריך לשחרר את צה״ל מבג"צ". מירי רגב הסבירה: "נבחרנו כדי למשול, לא כדי להיות בובות של שלטון פקידים". לאחרונה קבלה גם גלית דיסטל אטבריאן כי בכהונתה הקצרה כשרת ההסברה, "לא יכולתי להזיז את העט מצד אחד של השולחן לצד השני כי היועץ המשפטי לא הסכים לי".

כך, הפכה השחתת המגזר הציבורי לנורמה פוליטית בימין, זכותו הטבעית של הדרג הנבחר. או כמו שאמר ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, זמן קצר לפני 7 באוקטובר: "זכותה של הממשלה לעשות מינויים לא ראויים ולא טובים".

שרי הליכוד אכן מימשו את ה״זכות״ הזו באופן קיצוני בעשור האחרון. "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" שאלה מירי רגב ב-2016, ופעלה בגישה זו גם כשרת התחבורה כשמינתה את מקורבה וחבר הליכוד משה בן זקן למנכ"ל המשרד למרות היעדר ניסיונו בתפקיד, את חבר הליכוד יגאל עמדי ליו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל ואת עו"ד אלעד ברדוגו, אחיינו של איש התקשורת יעקב ברדוגו, ליועמ"ש נתיבי ישראל. במהלך המלחמה, משרד התחבורה של רגב התבלט בעיקר כשביטל קווי תחבורה ציבורית בסופי שבוע ששירתו חיילים בשירות פעיל.

השר דודי אמסלם, הממונה על החברות הממשלתיות, זעק לאחרונה על מראיינים שהעזו לשאול מדוע ניצל את תפקידו למינוי מקורבים בלתי כשירים לעמדות מפתח: "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר". אמסלם פעל להדחת מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, על רקע התנגדותה למינויים והחלטות בלתי ראויים, ופיטר בעלי תפקידים אחרים כמו מנהל הדואר מישאל וקנין ועו"ד אווקה זנה, מנהל היחידה למאבק בגזענות. בכל המקרים, הרקע היה הרצון למנות מקורבים במקום אנשי מקצוע עצמאיים.

כך, הפכה השחתת המגזר הציבורי לנורמה פוליטית בימין, זכותו הטבעית של הדרג הנבחר. או כמו שאמר ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, זמן קצר לפני 7 באוקטובר: "זכותה של הממשלה לעשות מינויים לא ראויים ולא טובים".

המקום המזוהה יותר מכל בשנים האחרונות עם מינויים פוליטיים של גורמים בלתי כשירים, בלתי מקצועיים ובלתי ראויים הוא סביבתו הקרובה של ראש הממשלה עצמו. די להזכיר את רשימת בעלי התפקידים שעברו בלשכתו ובמשרדו של נתניהו בשנים האחרונות ומצאו את עצמם חשודים בפלילים, נאשמים או קשורים בשערוריות שונות: ראש הסגל נתן אשל עזב לאחר שנחשד בהטרדה מינית; ראש הלשכה גיל שפר נחקר בגין מעשה מגונה; יועצת החקיקה פרח לרנר הודתה בעבירות משמעת; בן זוגה, ראש הלשכה דוד שרן, היה חשוד בפרשת הצוללות – וכמוהו גם עורך דינו ובן דודו של נתניהו, דוד שמרון; ראש הלשכה ארי הרו נחשד בפלילים והפך לעד מדינה בתיקי האלפים; שלמה פילבר, שמונה למנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו בשנת 2015 לאחר שניהל עבורו את קמפיין הליכוד בבחירות של אותה שנה, הפך גם הוא לעד מדינה בתיקי נתניהו. 

המנכ"ל הנוכחי של משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, התקדם בזכות חברותו בליכוד ומונה לתפקידו לאחר שניהל את קמפיין הבחירות האחרון של המפלגה. נתניהו ניסה למנותו השנה לתפקיד יו"ר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות היעדר כל ניסיון מקצועי רלוונטי. מאז תחילת המלחמה נשמעות טענות חמורות נגד שלי והמשרד שבניהולו על חוסר תפקוד קשה. בעקבות טבח 7 באוקטובר, הטיל שלי את האחריות לטבח על משתתפי מסיבת הטבע ברעים, שמאות מהם נרצחו בשבת השחורה, והשווה את העיכוב בזיהוי הגופות ל"תור לסופרמרקט". 

המקום המזוהה יותר מכל בשנים האחרונות עם מינויים פוליטיים של גורמים בלתי כשירים, בלתי מקצועיים ובלתי ראויים הוא סביבתו הקרובה של ראש הממשלה עצמו. 

ואם זה לא מספיק, בחלק מהמקרים הממשלה העדיפה לא לאייש משרות חשובות במשך תקופה ארוכה מאשר להתמודד עם מינוי של מי שלא ישביע את רצון הדרג הפוליטי. כך, ישראל התנהלה במשך שנתיים בלי מפכ"ל משטרה. בימים אלה, לבית המשפט העליון אין נשיא, ושר המשפטים יריב לוין דוחה בכוונה את מינוי המחליף לנשיאה לשעבר השופטת חיות. 

התוצאה של כל אלה היא גם פגיעה ביכולת האזרחית לפקח על פעולות הממשלה או להתגונן מפניהן. אבל מעבר לכך, מדובר בהחלשת המערכת הציבורית באופן עמוק, פגיעה חריפה באמון הציבור בה וצמצום היכולת של אנשי המקצוע בשירות הציבורי למלא כראוי את תפקידם, לצד הקצנה והשחתה של הדרג הפוליטי. רק השנה חלה ירידה של 30 אחוז בביקוש למשרות במשרדי ממשלה – ואלה שנשארו נאלצים למלא אחר הנחיות מופקרות של הדרג הפוליטי כדי לשמור על מקום עבודתם. דוגמה בולטת לכך קיימת במשטרת ישראל. אחרי שנים של החלשה מכוונת בידי נתניהו, קיבל עליה את האחריות איתמר בן גביר, תומך טרור מורשע. המערכת המרוסקת  עושה הכל כדי לרצות אותו – כולל לסכן חיי אזרחים באמצעות חלוקת נשק מופקרת. 

התוצאה של כל אלה היא החלשת המערכת הציבורית באופן עמוק, פגיעה חריפה באמון הציבורי בה וצמצום היכולת של אנשי המקצוע בשירות הציבורי למלא כראוי את תפקידם

ב-7 באוקטובר התברר שאחרי שנים של השחתה, הרעבה וקמפיין נגד מכוון ועמוק – השירות הציבורי אינו מסוגל לנהל את המדינה. עם דרג מקצועי שמורכב בחלקים הולכים וגדלים ממנו במינויים פוליטיים בלתי מתאימים, התוצאה היא מדינה שלא מסוגלת להתנהל – לא בשגרה ולא במשבר. הרצון של הימין לייצר "משילות" הסתכם במאות אלפי אזרחים שזקוקים לסיוע ונאלצים למלא בעצמם את הוואקום שיצרה המדינה.